גליליאו גלילי האיש והמיתוס 

גליליאו גלילי האיש והמיתוס

גליליאו גלילי נחשב לאחת הדמויות המרתקות בהסטוריה האנושית בכלל ובהסטורית המדע בפרט.לא לפלא הוא הדבר, שלא מעט מיתוסים נקשרו לשמו של האיש שנולד בעיר פיזה שבאיטליה בשנת 1564.(מת ב1642). עלה בגורלו של גליליאו לחיות בדיוק בתקופה של מהפיכה מדעית , הגדולה ביותר בהסטוריה האנושית עד לזמנו.זוהי תקופת המעבר מהתפיסה הגיאוצנטרית לתפיסה ההליוצנטרית,דהיינו מהתפיסה בה כדור הארץ שימש כמרכז הכל ,לתפיסה בה עברה "הזכות" למרכזיות הזו לשמש. אחד המיתוסים יודעים לספר כי גליליאו ניצל את מגדל הפעמונים בעיר (מה שידוע כמיגדל הנטוי) לשם עריכת הניסוי המפורסם שלו לבדיקת נפילתם של גופים על האדמה. עד זמנו של גליליאו שלטה הדיעה כי ככל שמשקל הגוף גדול יותר , מהירות נפילתו על פני הקרקע תהיה ביחס ישר מהירה יותר.




הנחה זו היתה ברוח תורתו של אריסטו,מלומד יווני שחי בין השנים 322-384 לפני הספירה, כפי שהיא מובאת בספרו על הפיסיקה. המדע האריסטוטאלי משל בכיפה במשך כאלפיים שנה , כולל המודל הגיאוצנטרי , עד שהגיע האסטרונום הפולני ניקולאוס קופרניקוס , והעביר את כדור הארץ מגדולתו ומרכזיותו לטובת השמש. המדע האריסטוטאלי קנה את הנחותיו לא על בסיס נסויי כי אם על על בסיס מחשבתי טהור. המהפיכה אשר יצר גליליאו היתה במהותה מבוססת על דבר פשוט מאד לכאורה:העמדת הנחות במבחן הניסוי! הניסוי בגופים בעלי מסה שונה הוא אחד מנסוייו,ואולי הידוע ביותר.אך אין כל הוכחה מתועדת כי את הניסוי הזה ביצע במיגדל הנטוי , למרות שזה מקובל מבחינה הסטורית, אך אין ספק שנסוי מעין זה הוא אכן כן עשה! אך יש יסוד להניח שלצורך אישוש או הפרכת ההנחה האריסטוטאלית הוא עשה דווקא על גבי מישורים משופעים , באמצעות גילגול כדורים במשקל שונה. בניסוי מעין זה ניתן להאריך את משך גילגול הגופים באמצעות הארכת אורכי השיפועים ולבצע ניסוי בר-שליטה, בו ניתן לעקוב אחר משך תנועת הגופים,מה שהיה מן הנמנע בהטלת גופים מהמיגדל , בגלל מישכי הזמן הקצרים של הנפילה שגורמים לבעיות מדידה והשוואה (ויש לזכור שלא היו אז שעוני עצר משוכללים).למעשה אין כל הבדל מהותי בין ניסוי בהפלת גופים או גילגולם , והיתרון בגילגולם על גבי מישור משופע הוא בניטרול השפעת החיכוך של האוויר שהאפקטיביות שלו גדולה יותר בחוץ.אחד הנימוקים לכך שגליליאו לא יכול היה לעשות את נסוייו בחוץ , על המיגדל הוא שחכוך האוויר , שהשפעתו גדולה במיוחד על גופים קלי משקל היה פוגם בתוצאה הסופית שהיתה אמורה להפריך את תורתו של אריסטו ולאשש את ההיפותזה של גליליאו!


כעבור 400 שנה לערך , נערך ניסוי דומה על-ידי שני האסטרונאוטים הראשונים על הירח. במסגרת המבצע החלוצי שלהם הם ביצעו גם מספר נסויים שם ואחד מהם היה שיחזור הנסוי של גליליאו.לעיני מיליארדי צופים על כדור-הארץ הם הטילו משקולת ונוצה על קרקע הירח,ואכן ניראה היה בבירור איך שני הגופים נפלו בו זמנית על קרקע הירח חסר האטמוספירה , עובדה שאיפשרה את הצלחת הניסוי שלא יכול היה לעלות יפה על כדור-הארץ.



מיתוס אחר הקשור לגיליאו הוא זה המייחס לו את המצאת הטלסקופ.למעשה ממציא הטלסקופ היה הולנדי בשם ליפרסהי, לוטש עדשות במקצועו, שבמקרה שיחק עם עדשות ופתאום ראה את המגדל העירוני קרוב אליו ביותר, ואז הבין שיש פה בסיס לפתח מכשיר אופטי מקרב, והטלסקופ שבנה ב1608 הוא הראשון בהסטוריה המתועדת. שמע ההמצאה הגיע לגליליאו שהיה מספיק מוכשר לבנות טלסקופ משלו אשר הגיע לכושר הגדלה של פי 32. הוא אף הצליח לאחר מכן לשכללו , כשהוא משמש בסיס לטלסקופים ענקיים בעתיד. גליליאו לא השתעשע עם המכשיר החדש ומיד השתמש בו לצרכי תצפית בגרמי שמיים. בין התגליות החשובות שלו:גילוי ארבעת ירחיו הגדולים של צדק וגילוי כתמי השמש. לתגלית ארבעת הירחים של צדק הנעים סביבו יש משמעות גדולה בימיו.היא נתנה את האישור לכך כי האדמה אינה בהכרח מרכז הכל , ועובדה שירחים נעים סביב גוף שמימי אחר ולא סביב האדמה!האדמה אינה בהכרח מרכז הכל!!! כל זה נתן חיזוק משמעותי לתורתו של קופרניקוס ואישש את מה שגליליאו שיער אפריורי , שלשמש כוכבי לכת שכדור הארץ הוא אחד מהם, ולכוכבי הלכת ירחים כמו ירחו של כדור-הארץ , והשמש משמשת להם מרכז במערכת שהיא הגוף הדומיננטי בו.



מיתוס אחר קשור למימרה "ואף על-פי-כן נוע תנוע!".(במקור "!EPPUR SI MUOVE").


אם אכן אמר הוא משפט זה הרי שהוא שבוודאי לא אמרו בעת התייצבו למשפט לפני הכנסייה (בוודאי בליבו חש התכחשות להודאתו והתנערותו ממרכזיות השמש,והמלים המפורסמות מבטאות תחושה זו). עירעור מרכזיותה של האדמה היה מבחינת הכנסייה עירעור על ההגמוניה שלה ופיחות במעמדה, לכן אולץ גליליאו לחזור בו מ"כפירתו" כלומר חזרה מתפיסת קופרניקוס בה דגל ובעצם תגליותיו נתן לה חיזוק ואישוש. יש להבין כי גליליאו היה חייב להיות זהיר מאוד בעת התיצבותו לפני הכנסייה ולמעשה, אם היה אומר את המשפט הנדון בסיטואציה הזו, היה משחק בחייו . הוא בוודאי זכר מה קרה לג'ורדנו ברונו האסטרונום והוגה הדעות שבשנת 1600 הועלה על המוקד בסרבו לחזור בו מהשקפותיו על מקומה "הלא מיוחס" של הארץ... בהזדמנות זו יש גם לזכור שקופרניקוס לא העז להעלות את רעיונותיו החדשניים בימי חייו . קופרניקוס שהיה איש המימסד הדתי כומר במקורו, לא העז לפרסם את ספרו "על הסיבובים" בו הוא מפרט את תורתו , בימי חייו אלא ממש סמוך למותו בשוכבו על ערש דווי. מכל מקום, גליליאו לא היה מוכן "למות על תורתו" או "על קידוש" אמונתו,והוא היה מוכן לחזור לפחות למראית עין מהשקפותיו.

בניגוד למותו ההרואי של ברונו מת גליליאו בשיבה טובה במיטתו בשנת 1642 רחוק מעין הסערה. זה היה שנה לפני הולדתו של מדען דגול אחר איזיק ניוטון שלמעשה נחשב ליורשו הרוחני של גליליאו ושבעבודתו התבסס על תגליותיו ומחקריו של קודמו "הענק", שכן בין מלותיו האחרונות של ניוטון אמר שהגיע לאן שהגיע בעומדו "על ענקים" שקדמו לו, ואין ספק שבעיקר התכוון לגליליאו! ברטולד ברכט מחזאי המאה העשרים "לא אהב" בלשון המעטה את השתנפנותו ו"התקפלותו" של גליליאו. ברכט רואה בגליליאו את האיש שיצר את התקדים של כניעת מדענים לממסד ועד הרתמותם למענו לצרכיו הלא מבורכים לאנושות וחברה,ואת שיא מגמה זו ניתן לראות בפיתוח הפצצה האטומית , ושימוש בה לצרכים מלחמתיים , כפי שזה בה לביטוי עם מלוא הזוועה במלחמת העולם השנייה. מורת-רוח זו באה לידי בטוי במחזהו "חיי גליליאו" שבשם זה הוצג בזמנו על הבמה העברית (ב"תיאטרון חיפה" שיחק את גליליאו יוסי בנאי), ובמקור הגרמני נקרא המחזה "האדמה נעה ""Die Erde Wewegt Sich ".